תשע עד חמש: מחזור נוסף של הקורס על עבודה, חיים ורוח הבודהיזם. יולי 2012

בקיץ הקרוב, אני מעבירה יחד עם פרופ' יעקב רז את התכנית שנקראת "בין תשע לחמש" – על עבודה, חיים ובודהיזם.

הנה פרטים על התכנית

משתתפת בתערוכת "צבע הדברים" בנמל יפו

חברי מוזמנים לפתיחה!

על קריירה ושינוי בחיים – קורס בפסיכו-דהרמה, 29.4.12

האם אנחנו חיים את החיים שאנחנו רוצים לחיות? האם אנחנו מבטאים את ייחודנו? האם העבודה שלנו מבטאת את העומק והמשמעות שאנחנו מחפשים? האם אנחנו במקצוע/תפקיד/ארגון נכון? האם אנחנו מתנהלים באורח חיים נכון?

קורס חדש שאני מעבירה, יחד עם נורית ברמן ויובל אידו טל, במסגרת פסיכו-דהרמה בקמפוס ברושים. הקורס יתקיים בימי ראשון אחרי הצהרים, החל מה 29.4.12.

לפרטים כאן.

תרבות של ניהול ידע – המאמר

פרק שנכתב על ידי , על תרבות של ניהול ידע, הופיע באסופת מאמרים שערכה מוריה לוי, בנושא של ניהול ידע בישראל 2012. הנה הקישור לספר כולו. 

קובבס לפסח

לבקשת רבים מחברי, הנה מתכון לקובבס, האוכל  האולטימטיבי לפסח של הספרדים בירושלים, בנוסח אמא שלי, מזל ליננברג – נבון. את הקובבס אוכלים אחת לשנה, בשעות הבוקר המאוחרות של היום שלאחר ליל הסדר. למען ההגינות, יש לציין את הסיכונים: לוקח המון זמן להכין, וממכר לחלוטין.

שאריות הקובבס

הנה הוראות  ההכנה:

בצק: חבילה של חצי קילו קמח מצה (מספיק בערך ל – 20-25 קובבס, שזה לא מספיק לכלום… ), 1 ביצה

עדנה, מיכי ואני בתהליך ההכנה

גדולה או 2 קטנות, 3/4 כוס מים עד כוס אחת, חצי כפית מלח, חצי כפית פלפל, כפית שמן. מערבלים את הכל לבצק שצריך להיות גמיש, רטוב אך לא צמיגי. שמים בהשהייה של כחצי שעה. מהבצק מפסלים גלילים בגודל שנכנס לכף יד (של אישה… של גבר זה יוצא גדול מידי).

מלית: 

חצי קילו בשר טחון מסוג מובחר, עם מעט שומן. בצל גדול, 2 כפות שמן. כפית מלח, חצי כפית פלפל, בהר (שזה פלפל אנגלי טחון ) וכמון. חצי כוס מים או מרק בשר. חצי חבילה צנוברים.

מאדים  את הבצל בשמן עד שמלבין, מוסיפים את הבשר, התבלינים והמים. מערבבים ומפוררים את הגושים שוב ושוב. בערך חצי שעה, או עד שכל המים מתאדים. אפשר להכין מראש. לפני השימוש טוחנים שנית, ואז מוסיפים את הצנוברים השלמים.

הכנה: מכינים קערית מים או קערית שמן, וצלחת גדולה. לוקחים גליל בצק, בודקים את הגמישות והרכות שלו, טובלים אצבע במים או בשמן, עושים חור באמצע, ומרדדים בתנועות סיבוביות את הבצק מסביב לו, כך שאפשר יהיה להכניס פנימה את המילוי.

התנועה הסיבובית שמרדדת את הקובבס...

מיכי מפסל קובבס - מבט מקרוב

מכניסים את הבשר לתוך הבצק – בערך 3 כפיות. סוגרים את הבצק מלמעלה ומחליקים אותו, כך שיוצא גלילון מעוגל וסגור.

 

 

 

 

 

הכנה: שמן עמוק במחבת או בווק (בערך חצי ליטר).

מטגנים את הקובבס בשמן עמוק, בערך 4-5 דקות, היטב מכל הצדדים. הצבע צריך להיות זהוב- חום,  ולא שרוף מדי. אם רוצים להכין מראש, אפשר לעשות טיגון קל (כ – 3 דקות ) ולהוציא, ואז לפני ההגשה לטגן שוב כמה דקות עד שישחים.

 

הגשה: פלחי לימון, סלט קצוץ דק (פשוט, של עגבניות, מלפפונים ובצל, שמן זית ולימון), וביצים קשות חומות

טיגון

(שכמובן מכינים כמו שצריך ערב לפני כן, כדי שיהיו "חמינדוס". ).

בוצעים את הקובבס, מטפטפים כמה טיפות של לימון, ואוכלים כל "ביס" עם כף סלט ונגיסה של ביצה . המהדרין שותים עם קפה ירושלמי (בוץ עם חלב…).  טעים במיוחד עם אורחים. יש להאנח אחרי כל נגיסה, להנהן בראש ולשבח את הטעם…. גודל המנה המומלצת לאדם – 2-3 יחידות למתחילים, 5-8 למכורים.

גן עדן. פשוט גן עדן.

תובנות מהמשמר החברתי

ליה נירגד, יוזמת המשמר החברתי,  ביקשה ממני לערוך ניתוח תוכן של כל הדו"חות שרשמו פעילי המשמר

החברתי. מדובר ביוזמה שמטרתה להביא אזרחים להשתתף בישיבות הכנסת ובעיקר בועדות הכנסת, להיות שחקנים פעילים במשחק הדמוקרטי. כ – 600 אנשים נרשמו לפעילות, מתוכם נרשמו כ – 160 דו"חות.

עיקר המימצאים של הניתוח מובאים בדו"ח המשמר החברתי, שפורסם השבוע. אני  ממליצה בחום לקרוא את הדו"ח.

להלן הסיכום המלא:

הניתוח מסכם את התרשמויותי מקריאת כל העדויות של פעילי המשמר החברתי, מחודש אוקטובר 2011 עד חודש פברואר 2012. דרך העבודה היתה קריאת כל החומרים מספר פעמים, ציון הנושאים שעלו מתוך התוכן הזה, וחזרה לתוכן כדי לבדוק כל אחד מהנושאים. בשל מגבלות הזמן לא ניתן היה לערוך ניתוח תוכן מדעי-כמותי מסודר,  ולכן מדובר בהתרשמות בלבד.

נוכחות חברי הכנסת בדיונים. אחד הנושאים הבולטים ביותר בדיווחים הוא הנוכחות הדלה עד מבישה של חברי הכנסת בדיונים. לא פעם התנהלו ישיבות והתקבלו החלטות בנוכחות חבר כנסת אחד או שניים, היו מקרים שגם מי שיזם את הדיון לא נשאר עד סופו. הדיונים מרובי המשתתפים היו בעיקר אלו שזכו לכיסוי תקשורתי, וגם אז היו ח"כים שנכנסו רק לרגע, כדי להפגין נוכחות מול התקשורת. הדבר בולט במיוחד בוועדות אליהם הוזמנו מומחים ובעלי עניין  רבים, כאשר החדר מלא באורחים ונוכחים רק בחבר כנסת אחד או שניים, שגם הם לא תמיד נוכחים ברוחם (שיחות טלפון וכו').

מקצועיות חברי הכנסת.  מתוך התצפיות עולה שיש מספר חברי כנסת שרמתם המקצועית גבוהה, וכן מספר נושאים שהדיון בהם מקצועי, בעיקר במצבים שבהם אין יותר מדי ניגודי אינטרסים ואין נוכחות של התקשורת. גם יחידת המחקר של הכנסת זוכה לשבחים. אך זה אינו הכלל. חלק מהדיונים שנצפו נערכו במהירות רבה, ללא דיונים, לפעמים תוך אי מתן דיבור או אפילו השתקה של מוזמנים מבחוץ . לא פעם המידע הנדרש להחלטות מגיע שעות או דקות לפני הדיון, כך שאין זמן להתכונן אליו, גם אם חברי הכנסת היו רוצים לעשות זאת. לא פעם חברי הכנסת מפגינים חוסר הבנה של הנושא, או ראיה חד צדדית ושטחית שלו. היו גם מקרים שחברים נכנסו לועדה להצביע בלי שהיו בדיון לפני כן.

מניעים להחלטות. גם כאן נראה שהמשקיפים הופתעו לפעמים לטובה מרצונם של הח"כים לפעול לטובת קבוצות חלשות או מוחלשות ("להפתעתי באתי לקלל ויצאתי מברכת.").  אך ברבים מן הדיונים שהמשקיפים נוכחו בהם, בלטו קידום גס אינטרסים של גופים חזקים במשק, של קבוצות אוכלוסיה ייחודיות  על חשבון האחרות, ובמידה רבה גם התנהלויות של קידום אישי ופרסום.

התנהלות חברי הכנסת. הדיווחים החיוביים סובבים בדרך כלל סביב מספר מועט של חברי כנסת מסורים. הדיווחים השליליים מתארים תופעות של דחיינות, ומאידך של מחטפים: הצעות מועלות בלי שתהיה שהות מספקת להתכונן אליהן, חברי כנסת מגוייסים להצבעה, ולא ניתנת אפשרות לדיון. תופעה נוספת היא ההתלהמות – תוקפנות וזלזול של חברי הכנסת כלפי המומחים/ המוזמנים. כמו כן הוזכרו איחורים, יציאה מוקדמת מהדיון, הגעה לכמה דקות ל"הפגנת נוכחות" ודיבור בטלפון תוך כדי ישיבה.

לוביסטים. נוכחותם המסיבית של הלוביסטים בישיבות (באחת הישיבות דווח על  40 לוביסטים), בעיקר בועדות הכלכלה והכספים, עולה כמעט מכל העדויות. יש מעט עדויות על התערבות של הלוביסטים בדיון, אך עולה תחושה שלא פעם הם נמצאים שם כדי "למשמע" את חברי הכנסת.

הכנסת מול משרדי הממשלה.  מתוך העדויות עולה מערכת יחסים שבה הצד החזק הוא דווקא פקידי הממשלה ולא חברי הכנסת. בעיה זו באה לידי ביטוי גם במצבים שבהם שהוזמנו נציגים ולא הגיעו, או הגיעו באיחור, או שבאו בלי המידע והנתונים הנדרשים. לפעמים הממשלה או משרד האוצר פועלים בניגוד מוחלט להחלטות הכנסת – במיוחד בלט הדבר במשרד האוצר. משקיפים מסוימים סבורים, שלמעשה ההחלטות מתקבלות במשרדי הממשלה.

טובים ורעים…. מספר חברי כנסת מוזכרים כמי שפועלים במקצועיות, בהגינות, ומתוך הבנת חשיבות הנושא החברתי. בין השמות שמוזכרים בדרך כלל לחיוב -  דב חנין, אורלי לוי-אבקסיס, אבישי ברוורמן, חיים כץ,  כרמל שאמה ומשה גפני.  זאת לעומת חברי כנסת אחרים שבולטים בדווח שלילי,  כמו אנסטסיה מיכאלי ואופיר אקוניס.

על המחאה, השקיפות והמשמר החברתי. רבים מהמשקיפים מדווחים על התייחסות למחאה החברתית בדיונים. המילה מחאה עצמה עלתה בעדויות 47 פעמים (רוב הפעמים מתוך הדיונים, מיעוטן בדיווח של המשקיף עצמו).המילה  אוצר עלתה 204 פעמים, דיור ושיכון 139, חינוך 105, ביטחון 83, רווחה 77 , סביבה 50, כלכלה 46 ובריאות 33. יתכן כמובן שספירה זו משקפת את נושאי הדיונים שהמשקיפים בחרו להיות נוכחים בהם, אך יתכן גם  ששני נושאים מרכזיים שעלו במחאה, הדיור והחינוך, עלו בזכותה למקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי.

נושא השקיפות עצמו חזר פעמים רבות בדיווחים – 31 פעם, בין אם בדיונים לגבי שקיפות של נתונים של משרדי ממשלה שונים, ובין אם בדעותיהם של הפעילים לגבי הצורך בשקיפות, המאפשרת לאנשים רבים יותר לקחת חלק פעיל במהלך הדמוקרטי. נציגי המשמר החברתי התייחסו לשיבות של הופעתם, ולצורך להמשיך ולעקוב אחרי דיונים ספציפיים.

אופן הדיווח. כ- 160 דו"חות שונים נכתבו על ידי פעילי המשמר. חלקם כתבו מעין פרוטוקול או סיכום של הישיבה בה נכחו. אחרים בנו את הדיווח כסיפור, בו תארו את המתרחש בישיבה וכן את הרשמים האישיים שלהלם. מיעוט כתבו את הדיווח כ"מניפסט", כלומר השתמשו בארוע לשם הבעת דעתם/עמדתם על הנושא הנדון או תפיסתם פוליטית.

ציפיות המשקיפים. ברבות מהעדויות מופיע פער בין הציפיות לגבי "מה קורה בכנסת" לבין המימוש. למשל – ציפיה לרצינות בדיון שהתגלה כ"חפיף", או, להיפך, משקיף שבא עם גישה ביקורתית וגילה להפתעתו  התעמקות, רצינות ואכפתיות בדיון.  (הופתעתי לטובה. הדיון בוועדה התנהל באופן ענייני, רציני, מנומס וממוקד מאוד ). חלק מהמשקיפים ציינו את ההתרגשות שלהם ואת תחושת השליחות. אחרים ציינו את היחס שקיבלו מחברי הכנסת ועובדיה, החל משמחה על נוכחותם או  סקרנות, דרך התעלמות או אי ידיעה על קיומם, ועד לדרישה שלא יכתבו או הוצאה מהדיון.

1. נ

האם יש תרבות נכונה לניהול ידע?

בשבוע שעבר הרציתי בכנס האיכות , במושב על התקן החדש לניהול ידע. נושא ההרצאה היה – האם יש תרבות נכונה לניהול ידע. מצ"ב המצגת. האם יש תרבות נכונה לניהול ידע